אימון אישי לביסוס דפוסי חשיבה בריאים

אימון אישי לשינוי דפוסי חשיבה מתבסס על מחקריו של אהרון בק (Beck, 1976, 2005) שמצא כי כאשר אנשים לומדים לעצב את חשיבתם בדרך מסתגלת ומציאותית יותר, הם חווים שיפור במצבם הרגשי וההתנהגותי. כך, כאשר אנו נסייע לאדם לשפר את אמונותיו הבסיסיות לגבי עצמו, לגבי העולם ולגבי הזולת, נוכל לסייע לו גם לשפר את מצבו, לעזור לו להתמודד עם הקשיים ועם המצוקות שמפריעות לו ולהתקדם לעבר המטרות שאותם הוא מעוניין להשיג. גישה זו, מתבססת על התובנה שהמשמעות שאנו מעניקים לאירועים, היא זו שקובעת את התגובה הרגשית וההתנהגותית שלנו. לכן, שינוי התפיסה והחשיבה משנה את התגובה של האדם למציאות ולבסוף גם את המציאות עצמה.

השפעת שינוי דפוסי חשיבה נחקר באפון מקיף במיוחד. יותר מ 500 מחקרים העלו כי שינוי דפוס חשיבה עשוי לסייע לאדם במגוון קשיים, מצוקות ובעיות פסיכולוגיות, כדוגמת: דיכאון, חרדה, בעיות בזוגיות, בעיות משפחתיות, כעס, עייפות כרונית, השמנת יתר ועוד

(ראה:  Clark, Beck & Alford, 1999; Clark & Beck, 2010).

 

 

 

 

 

 

 

מה הם דפוסי חשיבה

דפוסי חשיבה הם אמונות, תפיסות וציפיות של האדם כלפי עצמו, כלפי הזולת וכלפי העולם, המאוגדות לסכמות קוגניטיביות-רגשיות. חשיבה הוא האופן שבו אדם מפרש את סוג הקשר שלו עם הזולת ועם הסביבה שלו בשלבים שונים של חייו (Bretherton & Munholland, 1999). דפוס חשיבה נוגע גם למידה שבה האדם בוטח בבני אדם אחרים וסומך עליהם. דפוסים  אלו נרכשים במהלך החיים שלנו ולילדות יש משקל מהותי בעיצובם. כך למשל, אנו לומדים במהלך החיים מתי אנו בעלי ערך, האם אנו אהובים, מתי אוהבים אותנו ומאילו סיבות. אנו רוכשים תפיסות בסיסיות ביחס לאופן שבו אנשים תופסים אותנו ומיישמים תפיסות אלו על האופן שבו אנו מנסים לרכוש חברים, מתיחסים לבני משפחה, לעמיתים לעבודה וכו'. דפוסי חשיבה נוגעים גם לשאלות כמו: "מה גורם לי להיות מאושר? ולמה אני זקוק לשם כך?". על אף המקום המרכזי שהילדות תופסת בעיצוב דפוסי החשיבה, הם משתנים ומתעצבים בכל רגע ורגע מהחיים, ומושפעים הן מההתנסויות שלנו והן מהאופן שבו אנו בוחרים לפרש התנסויות אלו (Mikulincer et al, 2006).

 

על מנת להבין לעומק את דפוסי החשיבה שלנו, ניתן לעשות תרגיל מחשבתי קצר. נסו לעצור לרגע ולחשוב למה אתם זקוקים על מנת להיות מאושרים. לשם כך, ניתן לחלק זאת לארבע ממדים שונים: Having, Doing, Being & Happen. Having מדבר על דברים שאני מעוניין שיהיו לי כדי שאהיה מאושר. למשל: אהיה מאושר אם יהיה לי... כסף, בית, בן/בת זוג שמבינים אותי וכו'. Doing מתיחס לדבר שעלי לעשות על מנת להיות מאושר, למשל: לטייל בעולם, לעבוד בעבודה מספקת וכו'. Being מתיחס למה עלי להיות, למשל: אהיה מאושר אם אהיה מנהל בכיר, הורה, אדם אהוב וכו'. Happen מתיחס למה שצריך לקרא כדי שאהיה מאושר. נסו לבחון האם יש תמה משותפת לכל ארבע הממדים השונים? האם ניתן להבחין בהנחת יסוד העומדת בבסיס ארבע הממדים השונים? כיצד הנחת יסוד זו משפיע על הבחירות, ההתנהגות וההתנהלות בחיים? האם ניתן לזהות פער בין ההתנהלות בחיים לבין האופן שבו הייתם רוצים להתנהל? לזיהוי דפוסי החשיבה שלנו וליכולת שלנו לזהות את המחשבות שמניעות אותנו יש השפעה משמעותית על התנהלותינו.

שלהם.

כיצד דפוסי חשיבה מנהלים את חיינו

החשיבות הגבוהה של דפוסי חשיבה נובעת מכך, שבמהלך החיים שלנו התוכן של החשיבה שלנו משתנה לכאורה, אך מודל החשיבה נשאר זהה. כך למשל, אדם שמאמין כי על מנת לחוש שייך ואהוב הוא צריך להראות הישגים גבוהים, עשוי לשנות את ההישגים אליהם הוא שואף (למשל: מהובלה בכדורגל, או ציונים גבוהים בילדות, להצלחה בקריירה בבגרות), אך עדיין לחוש תלוי בסוג מסויים של הישגים. דוגמה נוספת היא דפוס חשיבה המעודד ביקורתיות – העדר שביעות הרצון של אדם מעצמו או מהסובבים אותו עשוי להשתנות בהתאם למצב, לסיטואציות שונות ולשלב בחיים. אך הדפוס של ביקורתיות והעדר שביעות רצון עשוי להישאר לאורך השנים והסיטואציות השונות. אם כן, דפוסי חשיבה מלמדים אותנו על סיבה ותוצאה – "אם אעשה א' אז יתרחש ב'". דפוס החשיבה שלנו עשוי להיות מושרש כל כך חזק, עד שאנו מנהלים את הבחירות שלנו, את השאיפות שלנו וגם את הרגשות שלנו על פי הם בלא שהבכרח נהיה מודעים לכך.

 

ביסוס דפוסי חשיבה בריאים

האימון האישי לשינוי דפוסי חשיבה, מניח שיש לחשוף את הנחות היסוד כבסיס החשיבה של הנועץ ולעזור לו לבסס דפוסי חשיבה בריאים שיקדמו אותו לעבר מטרותיו. האימון מתחיל בבחינה של הבעיות העומדות על הפרק כאן ועכשיו תוך קביעה משותפת של סדר היום של המפגש. בהמשך, המפגשים עוסקים בזיהוי מחשבות ואמונות לקויות, מתוך מטרה להעריך אותן ולהגיב אליהן. הנועץ לומד לזהות מחשבות אוטומטיות ולאמץ נקודות מבט מציאותיות ומסתגלות יותר, אשר עשויות להוביל אותו להרגיש טוב יותר מבחינה רגשית ולקדם את מטרותיו. בחינת דפוסי החשיבה נעשית במשותף בין המאמן לבין הנועץ, על מנת לפתח תגובות יעילות ונכונות יותר.

מקורות

 

  • Beck, A. T. (1976). Cognitive therapy and the emotional disorders. New York: International Universities Press.

  • Beck, A.T. (2005). The current state of cognitive therapy: A 40-year retrospective. Archives of General Psychiatry, 62, 953 – 959.

  • Bretherton, I. & Munholland, K. A. (1999). "Internal Working Models in Attachment Relationships: A Construct Revisited". In J. Cassidy & P. R. Shaver (eds.), Handbook of Attachment: Theory, Research and Clinical Applications (pp. 89-114). New York: Guilford Press.

  • Clark, D.A., & Beck, A.T. (2010). Cognitive therapy of anxiety disorders: Science and practice. New York: Guilford Press.

  • Clark, D.A., Beck, A.T., &., & Alford, B.A. (1999). Scientific foundations of cognitive theory and therapy of depression. Hoboken, NJ: Wiley.

  • Mikulincer, M., Shaver, P. R. & Horesh, N. (2006). "Attachment Bases of Emotion Regulation and Posttraumatic Adjustment". In D. K. Snyder, J. A. Simpson & J. N. Hughes (eds.), Emotion Regulation in Families: Pathways to Dysfunction and Health (pp. 77–99). Washington, DC: American Psychological Association.

 

 

 

צור קשר

פלג דור חיים  - פסיכולוג ויועץ ארגוני

 

טל: 052-6177912

 

אימייל: pdorhaim@gmail.com