הורים נתקלים באתגרים בולטים בגידול ילדיהם. סוגיה מרכזית המעסיקה הורים בגידול ילדיהם היא ביחס למידת הסמכות שיש לנקוט כלפי הילד. סוגיה זו נוגעת לשמירה על חוקים בתוך הבית, למידת האוטונומיה המוענקת לילד, לחופש ולאחריות שניתנת לילדים. סמכות הורית נוגעת לסוגיה של שימת גבולות לילד, של הקפדה על חוקים וגם של הכלה וקבלת המגבלות של הילד. בספרות המקצועית מבחינים בין מספר סגנונות סמכות הורית. במאמר זה אתייחס לארבע סגנונות טיפוסיים ואמליץ על סגנון הורות סמכותית המאזנת בין הצבת גבולות באופן עקבי מצד אחד לבין הכלה ומתן מענה לצרכים של הילד מצד שני.

 

  • סגנון הורות שתלטני הוא סגנון סמכותני במיוחד שעשוי להתאפיין בפיקוח הדוק כלפי הילדים בדרשנות רבה ובמתן הוראות. הילדים נדרשים לציית באופן מוחלט לדרישותיו של ההורה, בלא לקבל הסברים על כך. סגנון סמכותי שתלטני זה עשוי ליצר מצוקה אצל הילדים, להקשות עליהם לגדול לתוך ילדות יצירתית ולעיתים לעודד אצל הילד דיכאון והסתגרות או לחלופין אלימות הפרעות התנהגות.

  • בניגוד מוחלט לכך, ישנו סגנון הורות מתירני במיוחד. סגנון זה מתאפיין במיעוט בהצבת דרישות מהילדיהם ובניסיון מתמיד להיענות לצרכים שלהם. סגנון הורות זה ממעט לדרוש מהילדים לקחת אחריות על התנהגותם, ממעט בהצבת ציפיות ברורות מהילדים, תוך היעדר דרישה לקריטריונים ברורים של התנהגות. ילדים שגדלו לבית מתירני במיוחד עשויים להתקשות להתמודד עם תסכול ועם קושי. לכך עשויה להתלוות חוסר יכולת לווסת התנהגות ולהתמודד עם קונפליקטים.

  • סגנון הורות מזניח מתאפיין בהעדר הצבת דרישות בפני הילד ובד בבד העדר מענה מתאים לצרכיו של הילד. הורים בעלי סגנון מזניח אינם קובעים כללי התנהגות ברורים ואינם מבהירים ציפיות עקביות מהילד. הילדים שגדלו בסגנון הורות מסוג זה עשויים להתאפיין בדימוי עצמי נמוך ולהתקשות להתמודד עם תסכול.

  • סגנון הורות סמכותי מאוזן, כולל איזון בין הצבת גבולות ברורים ועקביים מצד אחד ומתן מענה לצרכים של הילד מן הצד השני. הורים בעלי סגנון הורות סמכותי מציבים ציפיות ברורות, אך בלתי מגבילות. ההורים אינם חודרניים, נמנעים ממאבקי כוח שאינם הכרחיים ומקבלים את החסרונות ואת היכולות של הילד. מאפיין חשוב של סגנון הורות זה הוא הכוונה נכונה, תוך מתן דגש להדרכה כלפי התנהגות חיובית ורצויה. הילדים עשויים להתאפיין ביכולת טובה להתמודד עם תסכול, לקחת אחריות על מעשיהם ולהציב לעצמם ציפיות ביחס לעתיד.

 

סגנון הורות מאוזן מדגיש את המקום הבטוח של הילד, נותן מרחב לחופש ולאוטונומיה ומעניק מענה נכון לצרכים שלו. לכך מתלווה מתן גבולות ברורים ועקביים; בד בבד עם חום, אכפתיות וקבלת הקשיים והחסרונות של הילד. הפעלת הסמכות של ההורה נעשית ללא איום על האינדיווידואליות וההערכה העצמית שלו ותוך כדי מתן תחושה של כבוד כלפי הילד. מרכיב חשוב נוסף לסמכות הורית מאוזנת, נוגע לגישה בריאה כלפי קונפליקטים. הגישה הרווחת כיום בספרות המקצועית, היא שיש ערך חיובי למידה של קונפליקטים בריאים בין ההורים לילדים. קונפליקטים בריאים מנוהלים תוך הכרה בצרכים של הצדדים, הם אינם הרסניים והם מכירים במגבלות של כל צד. קונפליקטים אלו עשויים לקדם את האוטונומיה של הילד ולסייע לו לקבל בהבנה את המקום שלו בתוך המשפחה.

 

מחקרים מצביעים על כך שהתפתחות בריאה של הילד מתרחשת במשפחות שבהן קיימת נוכחות הורית מאוזנת. במשפחות הללו, ההורים מפגינים נוכחות מעשית ורגשית בחיי הילד, מציבים גבולות ברורים ועקביים ומגיבים באופן מידתי על הפרתם. יחד עם זאת, הם מקבלים את הייחודיות של הילד, את המגרעות שלו וגם מאפשרים לו מידה רבה של עצמאות ויצירתיות.

סמכות הורית