פרסומים פלג דור חיים

לקות למידה בתוך בית הספר כרוכה בכאב, באכזבה ובבלבול והיא מאתגרת שוב ושוב את עבודתינו בפרקטיקה הטיפולית והחינוכית. ניתן להבין לקות למידה גם כנובעת מתוך מערכת היחסים שבין הילד לבין המסגרת החינוכית שבתוכה הוא לומד. לטענתי, הקושי המיוחד של בתי ספר בעבודתם עם בעלי לקויות למידה אינו מחויב מציאות והוא נובע לרוב מתפיסות מוטעות לגבי מערכת היחסים שבין התקין לבין הלקוי. במאמר זה ארצה לטעון שהתקין והלקוי מבנים זה את זה, מקדמים האחד את קיומו של השני ומקיימים ביניהם תלות הדדית.	בחלק ניכר מעבודתינו כיועצים וכמטפלים אנו פוגשים הורים וילדים לזמן קצר – לעיתים לשתיים, שלוש פגישות ולפעמים לפגישה אחת בלבד. הפגישות מתרחשות בעת אבחון של ילד, בפגישת התיעצות וגם במפגש המיועד להפניית הפונה הלאה, לאיש מקצוע מומחה. על אף מגבלת הזמן של המפגשים הללו, אנו מעוניינים להשפיע ולסייע לאדם שפנה אלינו, בהקשר לקשיים המלווים אותו בחייו.	כפסיכולוגים נוכחנו שהשטח אינו מתנהל כפי שמצופה ממנו. לעתים תכופות אנו נוכחים כי כלים מקובלים של תכנון ושליטה אינם מביאים לידי התוצאות הרצויות במסגרת החינוכית. במאמר אדון בפער שבין תכנון לבין חוסר וודאות, המאפיין את מציאות עבודת הפסיכולוג בגנים ובבתי הספר ואציע להיעזר בפרדיגמה של 'תיאוריות המורכבות'. תיאוריות אלו, שמות דגש על ההיבט המתהווה, המשתנה והלא צפוי בסיטואציות הפוקדות את הארגון ומציעות דרך התבוננות, המדגישה את התהליכיות של הסיטואציה ואת קיומן של שליטה והיעדר שליטה בו זמנית
קהילה היא קבוצה של פרטים שיצרו קשרים בין אישיים והפועלים בתוך גבולות של זמן , מקום ומשמעות . ' קהילתיות' בארגונים מעניקה נופך חברתי ומאפשרת לשלב בין חוויה של זהות חברתית לבין ערך עצמי ותחושת משמעות במקום העבודה . במאמר זה אדון בשאלה אם סגל החינוך רואה בבית הספר מקום עבודה בלבד , או שמא הוא תופס עצמו חלק מקהילה מקצועית המעניקה משמעות לעבודתו ומקדמת מערכת יחסים חברתית . אנליזה ארגונית, 17, 232 – 221	עיקר ההתייחסות של אנשי המקצוע ללקויות למידה כיום נוגע להקשר הבית ספרי. הבנת לקות הלמידה מתוך פרדיגמה קונסטרוקטיביסטית, כתלויה בהקשר חברתי, היסטורי וטכנולוגי, מבקשת לראות בבעלי לקות למידה אנשים שכישוריהם אינם חופפים אמנם את דרישות המערכת החינוכית, אולם במערכות אחרות הם עשויים לגלות הצלחה מרובה - אלמלא התיוג של לקות הלמידה כליקוי הפוגע בדימוי העצמי.	מאמר זה דן בתהליך של התפתחות קבוצה, תוך התמקדות במגוון תהליכים חברתיים ובהשוואתם לתהליך התפתחותו של הפרט בתוך משפחתו. נבחנת השאלה כיצד מנחי קבוצות יכולים לעזור לקבוצה להתפתח ולעבור משלב אחד לשלב אחר, מבלי להזניח את ההכרה בייחודיות ובאותנטיות של התהליך שאותו עוברת כל קבוצה וקבוצה, ביחסיה עם המנחה וביחסים בין המשתתפים לבין עצמם.
מציאות הארגונית דינמית, משתנה תדיר ובה אתגרים רבים. לעתים תכופות אנו חווים כי פעולות מקובלות של תכנון, הובלת תהליכים ושליטה אינן מביאות לידי התוצאות הצפויות או הרצויות. המודלים הקלאסיים בעבודה המערכתית מתקשים לעתים קרובות לתת מענהלעבודה בתוך מערכות מורכבות, במצבים של אי־ודאות, של גיוון ושל שוֹנוּת בין רכיבי המערכת	הסיבות לרגעי משבר בזמן טיפול הן רבות ומגוונות, וכך גם הדרכים להיחלץ מרגעים אלה. פעמים רבות, דווקא רגעי המשבר הללו מקדמים את הטיפול. במאמר זה אדגים את חוויית המשבר דרך תיאור מקרה של עבודה טיפולית עם ילד, תוך הדגשת נקודת המפגש שבין הקשיים בטיפול לבין עולם התיאוריה שהנחה אותי בעבודתי.	במאמר מוצע שילוב בין תפיסתו של ויניקוט, הדן ב"עצמי אמיתי ובעצמי כוזב", לבין המושג "אותנטיות" כפי שהוא מובא בהגות האקסיסטנציאליסטית ובכתביו של סטיבן מיטשל. לשם כך מוצג תהליך טיפולי עם ילד בן תשע שסבל מקשיים רגשיים עקב משבר גירושים של הוריו, ובהתמודדות המשותפת בטיפול עם אותנטיות, כעס ותקווה.
לואיס קרול מתאר בספרו 'מבעד למראה' מפגש בין אליס לבין דמויות שונות ומשונות, כאשר היא נקלעת לבדה לעולם לא מוכר בעל מנהגים זרים וחוקים אחרים. סקרנותה מובילה אותה לחקור ולהכיר את העולם הזר הזה אשר מלהיב ומפחיד אותה בו זמנית, ובו היא נמצאת מאד לבדה. הסיפור של אליס הוא סיפורם של כל ילד וילדה במאבק שלהם להתבגרות ולצמיחה. זה גם סיפורו של הילד במפגשו עם בית הספר ובהפיכתו ל"תלמיד".	המאמר הנוכחי מציג זווית נרטיבית של התערבות פסיכולוגית במערכת החינוך, הנוגע לקשר שבין בית הספר לפרט. מנקודת מבט נרטיבית, ההקשר, המקום והזמן הם שמעצבים את הייחודי בפעולת האדם ובקבוצתו החברתית. לשם המחשה תוצג התערבות מערכתית בית ספרית המבוססת על התערבות בתצורת השיח המתנהלת בין הסגל החינוכי ובין תלמידי בית הספר.	סקר זה הוא פרי יוזמה של ’אבני ראשה‘ - המכון למנהיגות בית ספרית; עיקרי ממצאיו מובאים להלן. הסקר נערך על יסוד ההכרה שמנהלי בתי הספר משפיעים ביותר על עצם התפקוד ועל איכות הפעולה של המוסדות שעליהם הם מופקדים. לצד הכרה זו, בעת זו חסרה תמונת מצב עדכנית על מנהלים במערכת החינוך. הנתונים המדווחים כאן נאספו מסוף מאי עד סוף יולי 2008, בעיקר באמצעות שאלונים שהופצו לכלל המנהלים שכתובותיהם רשומות במשרד החינוך.
מטרתו של מסמך זה לקדם את מערך ההדרכה האישית של מנהלי בתי ספר בראשית דרכם. תחום ההדרכות האישיות של מנהלים הוא נדבך חשוב בקידום מערכת החינוך בארץ ובחיזוקה. לפיכך, החלו בשנים האחרונות להינקט צעדים לבניית מערך ההדרכה האישית, לקידומו ולהפיכתו לחלק בלתי נפרד מעולמו של המנהל בתחילת דרכו. המהלך הואץ במידה ניכרת עם הקמתו של מכון 'אבני ראשה'.