דימוי עצמי ואימון אישי

דימוי עצמי הוא תמונה מנטלית שיש לאדם על עצמו והיא כוללת היבטים שהאדם למד על עצמו, מנסיונו האישי או על ידי הפנמת תפיסתם של אחרים אותו.  דימוי עצמי מורכב מהאופן שבו האדם תופס את עצמו, אך יותר מכל הדימוי העצמי נוצר מהאופן שבו האדם חושב שאחרים רואים אותו. ניתן ללמוד הרבה על הדימוי העצמי של האדם אם נשאל אותו בפשטות: "מה לדעתך אחרים חושבים עליך?". כך ניתן למשל לשאול ילד על איך הוא נתפס על ידי חבריו לכיתה, על ידי המורים שלו וגם על ידי הוריו.

הדימוי העצמי מתחיל להיווצר עוד בילדות המוקדמת והוא מושפע מאוד מהדמויות המשמעותיות עבור האדם, כגון: הורים, קרובי משפחה ואחים גדולים. דימוי עצמי הוא היבט מרכזי בחיים שלנו בעבודה, במשפחה ובהקשרים חברתיים. הסיבה לכך טמונה בהשפעה מהותית של דימוי עצמי על הבחירות, המעשים והמאמץ שאנו משקיעים בבחירת מסלול לימודים, בעבודה, בבחירת בן\בת זוג, בתחביבים ובקשרים חברתיים. הדימוי העצמי תופס מקום מרכזי כאשר האדם נמצא בגיל ההתבגרות והתעצבותו בגיל זה משפיעה רבות על המשך חייו של האדם.

 

 

 

 

 

 

דימוי עצמי, הצלחות וכישלונות

מחקרים רבים נעשו על הקשר שבין דימוי עצמי לבין הצלחות וכישלונות במהלך החיים. במיוחד נחקר כיצד בני אדם מסבירים את ההצלחות ואת הכישלונות שלהם. כך למשל, נבדק האם אדם יטען שהוא הצליח במשימה בעבודתו מכיוון שלא היה לו מזל, מכיוון שלא היה מרוכז באותו יום, מכיוון שלא התאמן מספיק, או מכיוון שהוא חסר כישורים.

דימוי עצמי נמוך

ממחקרים אלו ניתן להסיק שאנשים בעלי דימוי עצמי נמוך יגלו נטייה להאמין שהכשלונות שלהם נובעים ממאפיין קבוע שלהם. כך למשל הם יציינו שהם נכשלו במשימה בעבודה מכיוון שהם 'אינם מוכשרים מספיק', 'חסרי יכולות טכניות' או 'עובדים לא טובים מספיק'. אנשים בעלי דימוי עצמי נמוך, יאמינו גם שהכישלון שלהם לא היה משהו חד פעמי שעשוי להשתנות בעתיד. הם יאמרו שהם נכשלים באופן מתמיד ולא משנה מה הם יעשו ביחס לכך. כך, הכישלון של האדם מאשש את הדימוי העצמי השלילי שלו. כאשר אנשים אלו יצליחו במקום עבודתם, הם עשויים לתת הסברים אחרים לגמרי – הם יגלו נטייה לייחס את ההצלחה למזל או להצלחה חד פעמית שאינה תלויה בהם. מכאן שהצלחה לא בהכרח תסייע לאנשים בעלי דימוי עצמי נמוך לקדם את הדימוי העצמי שלהם לחיובי יותר.

דימוי עצמי גבוה

אנשים בעלי דימוי עצמי גבוה, עשויים לגלות נטייה להאמין שכשלונות נובעים מגורם חיצוני וזמני. למשל אדם בעל דימוי עצמי גבוה עשוי להסביר כישלון במשימה מקצועית בכך שהיה המון רעש ולכן הוא לא התרכז. מכאן שכישלון עשוי שלא לפגוע בדימוי העצמי הגבוה של האדם. אדם בעל דימוי עצמי גבוה עשוי להסביר הצלחה לכישורים ולהתנהגות שלו. למשל אדם בעל דימוי עצמי גבוה עשוי להאמין שהוא הצליח מכיוון שהוא השקיע במשימה, רכש מיומנות והתאמץ. נוסף לכך לאדם בעל דימוי עצמי גבוה עשויה להיות נטייה להאמין שההצלחה שלו עשויה לחזור על עצמה בכל פעם שהוא יתאמץ וינסה. באופן זה הצלחתו של האדם מאששת את הדימוי העצמי הגבוה שלו. 

כיצד אם כן ניתן לסייע לאדם בעל דימוי עצמי נמוך להפכו לדימוי גבוהה?

המסקנה ממחקרים הללו היא שרצף של הצלחות לא בהכרח עלול לשנות את הדימוי העצמי של אדם. אנשים בעלי דימוי עצמי נמוך זקוקים לתיווך של פסיכולוג, מטפל או מאמן אישי שיסייע לו לשנות את הפרשנויות האוטומטיות שלו. תפקיד המאמן האישי או הפסיכולוג במקרה זה הוא להעניק לאדם פרשנויות אלטרנטיביות לפרשנויות הקיימות. כך, שיהיה מסוגל לראות את ההצלחה שלו כנובעת מיכולות שלו ומהמאמץ שהוא השקיע, תוך הבנת הקשר שבין המאמץ לבין הצלחה.